לא, לא 'נתקעתי' עם קילו תותים מיותרים וזקנים. והאמת, עד לפני כמה שעות, גם אני לא הייתי רואה סיבה מספיק טובה לקנות תותים טריים ולרקוח מהם ריבה. זה היה דיי ספונטני. ראיתי את התותים וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה ריבה. ריבת תותים סמיכה, מתקתקה, עם חתיכות תותים רכות שנכנעו לגורלן. הם מתבשלים במיץ של עצמם, התותים. אה, ובסוכר. הרבה סוכר. יש יותר טוב מזה?
למה בעצם אנחנו מצפים כשאנחנו מניחים סיר עם פרי וסוכר על הכיריים? אנחנו רוצים שיהיה סמיך, אבל לא יותר מדיי. אנחנו רוצים שיהיה מתוק וגם.. לא יותר מדיי. שצבע הפרי ישמר ושהפקטין יהיה בכמות מספקת בכדי לקבל את הסמיכות הרצויה. זאת הייתה מלאכה עם ריגוש. היו רגעים בהם הבעבוע התחזק והיה נדמה שהתותים נוטשים את הסירה ורגעים בהם הכל נרגע, כאילו פתחתי מכון לספא ממש בתוך הסיר.
טיפ למכיני הריבה: צנצנת אחת קטנה לא תספיק. הבית התמלא בניחוח תות וקינמון ואני לא חשבתי לרגע על כלים. חשבתי על הסיר החדש שקניתי וכמה שהתותים יפים בתוכו, חשבתי על תבלינים ושימושים לריבה היפהפיה שיצאה לי. ורק כשמידת הסמיכות עמדה במבחן בהצלחה, הבנתי שצנצנת זכוכית קטנה לא תוכל להכיל את סיר הריבה שרקחתי. אז גם את זה צריך לקחת בחשבון, הרי ריבה תמיד מכינים בכמויות..
כמובן שריבה הולכת נהדר עם בריוש אוורירי, או עם קרואסון חמאה חמים.. אני דוקא העדפתי ללכת על משהו מלוח. פרצל. אמנם זה לא נשמע שילוב מנצח, אבל לאוהבי המלוח עם המתוק (כמוני) זה פשוט מעדן.
התמונה האחרונה הצחיקה אותי מאוד.. זה היה חייב להיות בשחור-לבן עם כתם אדום בוהק. נקמת התות.
אין גאווה גדולה יותר מלקום בבוקר ולאכול טוסט עם ריבה שרקחת בעצמך, חבל לחכות עד שנתקעים עם תותים ישנים במקרר בשביל החוויה הזאת (:
השבמחק(התמונות בבלוג יפיפיות)
נכון מאוד, ובשילוב עם קינמון הריבה אפילו עוד יותר נהדרת.. אפשר לשלב גם תבלינים אחרים
השבמחק