08 פברואר, 2011

דרבי


דבר (נוסף) שהאמריקאים פשוט לא יכולים בלי, הוא ה- lemon curd. שזה בעצם קרם לימוני חמוץ אך מתקתק, שאי אפשר לפספס בו את הטעם הלימוני המובהק. הם משתמשים בו בכל צורה אפשרית: כשכבה בעוגה, כציפוי לעוגת גבינה, כקינוח אישי ואפילו כמו ריבה - מריחה נדיבה על פרוסת לחם והיום שלהם כבר נראה יותר טוב. יש כאלה שמודים שהיו מוכנים לעשות ה-כ-ל למען כפית מהקרם המהולל. אני עדיין לא נתקלתי בישראלי שמחזיק צנצנת קרם לימון במקרר. אבל, אולי יש כמה כאלו.. זן נדיר.



מי שלא טעם את הקרם ופשוט התאהב (או אמר איכססס חמוץץץ ופגע בכל אוהבי הטעם החמצמץ ובמיוחד בי! סליחה, נרגעתי) כנראה גם לא יוכל להבין במה מדובר. את הקרם הלימוני הנפלא הזה תמצאו בארץ בעיקר בטארטים. את ה-tarte lemon לא תפספסו גם בטובי הפטיסרי שבפריז. משהו קורה שם, בשילוב הזה של הצהובים שפשוט אי אפשר בלעדיו.



למי שמחכה לו צנצנת זכוכית יפהפיה בארון ורוצה למלא אותה, הייתי ממליצה להכין את הlemon curd. אבל אני יודעת שברוב המקרים, זה פשוט לא יקרה. אני מציאותית. אז תכינו ריבה. עכשיו שניתן להשיג תותים כמעט בכל מקום ובמחירים הגיוניים, הנה מתכון לריבת תותים נפלאה (שראינו בפוסט קודם):

הולכים לקנות:
1 קילו תותים חתוכים לרבעים
700 גרם סוכר
מיץ מלימון אחד

חוזרים הביתה:
בסיר מערבבים את התותים והסוכר ומניחים לילה מחוץ למקרר.
במהלך הלילה התותים מגירים נוזלים שיהיו גוף הריבה שלנו.
מוסיפים את מיץ הלימון ומרתיחים. ממשיכים לבשל על להבה בינונית עד להסמכה.
ואיך יודעים מתי זה סמיך מספיק? לפי השיטה הישנה והטובה - מניחים צלחת לכמה דקות במקפיא, יוצקים תלולית קטנה של הריבה על הצלחת הקרה, ממתינים מספר שניות ובודקים אם היא הסמיכה או נותרה נוזלית. אם הסמיכה - הורידו מהאש, צננו את הריבה וצקו לצנצנות זכוכית.

2 comments:

  1. יחי אוהבי הטעם החמצמץ! הכנתי עכשיו ורק רציתי לומר שיצא מדהים (ובאופן צפוי כבר אכלתי איזה שבע כפיות של זה). הרעיון להגשה עם התותים הוא מצוין, אני מקווה שעד שאגיש את זה עוד יישאר מה להגיש (:

    השבמחק
  2. שמחה לשמוע ! הצבעים צהוב ואדום כל כך יפים בהגשה וגם הטעם נהדר לאוהבי החמצמצות כמונו ;]

    השבמחק