02 אפריל, 2011

ריח של שוקולד


אני טיפוס של שוקולד מריר. המרירות, החמיצות, המתיקות והארומה של השוקולד המריר עושים אותו, בעיניי, לשוקולד משובח יותר מהחלב והלבן. אבל אני מבינה את האנשים שיעדיפו שלא לחוש תחושת מרירות על הלשון, ושהמחשבה על שוקולד ועל הטעם החמוץ לא נותנת לשוקולד המריר "לרדת" עד הסוף ולהחליק בנעימות. יש משהו בתפיסה לגבי שוקולד שצריך לשנות, בכדי לאהוב את השוקולד המריר. הרבה אנשים כבר עשו את ה"סוויץ'".. ומה אתך?


כשהכנתי את קרם השוקולד הלבן (על בסיס דקואז שקדים ותותים), נזכרתי בשיר מתוק כזה על שוקולד.. משהו עם אנשים שעומדים בתור ומריחים את ניחוחות השוקולד העולים ממפעל שוקולד.. בסוף נזכרתי.

הכבש השישה עשר/ריח של שוקולד

בסוף רמת גן יש מקום מיוחד
שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד
יש שם בית גבוה גבוה בלי חלונות עם שלוש ארובות
ושלושים מכונות יום ולילה עובדות
ושבעים פועלים עם סינר וכפפות
מכינים שוקולד בכל הצורות

שוקולד קטן ושוקולד גדול
שוקולד יקר ושוקולד בזול
שוקולד אגוזים ושוקולד סתם
לעשירים ולכולם והריח בחינם
וכל האזרחים עוצרים ומריחים...

עוצרים הילדים שרצים בשכונה
עוצר האוטובוס מעבר לפינה
החתולים מפסיקים לברוח מהכלבים
השוטרים עומדים ליד הגנבים
כולם מביטים אל הארובות
ולאט לאט, האף שלהם,
מתמלא בריח של שוקולד

שוקולד קטן ושוקולד גדול
שוקולד יקר ושוקולד בזול
שוקולד אגוזים ושוקולד סתם
לעשירים ולכולם והריח בחינם
וכל האזרחים עוצרים ומריחים...

בסוף רמת גן יש מקום מיוחד
שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה