לחם

בחודשים האחרונים למדתי לאהוב לחם. תמיד אכלתי לחם, ידעתי להעריך לחם מחמצת טרי וריחני אבל עד לא מזמן פשוט לא עניין אותי להכין לחם. זה התחיל בחלות לשישי, כל שישי. אחר כך התחלתי לקרוא קצת על מחמצות, להבין מה בעצם קורה שם ועם יצר הסקרנות שבי התחלתי לקנות קמחים ואבקות שמעולם לא הסתכלתי לכיוונם. ככה זה מתחיל אצלי תמיד. אני רואה משהו, אני לומדת אותו ואז, אם יש לי את האומץ, אני מיישמת. 

הפעם אני רוצה לשתף אתכם בתהליך של הכנת לחם. בבית, כמובן. לחם טוב מחומרי גלם טובים, שאמנם הוא לא משתווה ללחם שאפוי בתנור אבן אבל הוא בהחלט נותן לו 'פייט' לא קטן. 

התהליך מתחיל לפחות כחודש לפני הכנת הלחם, בהכנת מחמצת.

ואז אפשר להתחיל - בחירת סוג הלחם, באילו קמחים נשתמש, אילו טעמים וניחוחות נרצה בלחם.

הבצק. אני אוהבת את התמונה הזו של הבצק העירום והחיוור מונח על השיש אחרי לישה שהביאה לפיתוח הגלוטן ותפיחה ראשונה עם שני קיפולים. הוא מחכה שאחליט איך אני רוצה אותו.

עיצוב הכיכר, או בשפה מקצועית - שייפינג. 

תפיחה שנייה ארוכה של לילה במקרר, לפיתוח של הטעם. וחריצה. אפשר לוותר על החריצה ולתת ללחם להתפרע ולהיפתח באופן הטבעי שלו, אבל תראו כמה כייף 'לשלוט במכחול'.

אפייה טובה מתחילה עם אדים ולא מסתיימת עד שהלחם שחום ואפוי לחלוטין.

חשוב להעביר את הלחם לצינון מלא על רשת, על מנת לאפשר לאדים להשתחרר החוצה.

חשוב לפרוס את הלחם כשהוא כבר איננו חם. להתאפק זה חשוב ואפילו קריטי.

וסוף סוף זה קורה. אוכלים - אבל לא לפני שמריחים. לקחת נשימה עמוקה אל תוך הפרוסה וליהנות.