אתנחתא קלה מהמציאות שלנו.. ניו יורק. העיר הכי מדוברת
בעולם, הכי מסעירה, מעוררת, מרוקנת כיסים ומעשירה בחוויות. להבדיל
מפריז הרומנטית, בניו יורק אין מנוחה. קמים בבוקר, עומדים בתור לקפה ומאפה
וממשיכים אל הsubway
לעוד יום בתפוח הגדול. את השמיים רואים שם רק בצורות גיאומטריות שיוצרים הבניינים
העצומים גורדי השחקים ואילו הרצפה מורכבת מפסיפס של נעליים וכפות רגליים. המוני
אנשים, מקומיים, זרים ותיירים וגם אני, שיצאתי לבדוק מה ממתיק להם את השהות.
לבייקרי האמריקאי יש
קו מאוד ברור, שם הכל מוכן ומחכה ללקוחות במנות אישיות (לא מהסוג שאוכלים בכפית),
מאוד מתוקות ומלאות בסוכר על כל צורותיו. קינוחי קרם ומוס מפונפנים לרוב לא תמצאו
בבייקרי הקלאסי. גם לא פרלינים, עוגות ראווה ולחמי מחמצת. הם לא ממש בעניין אבל
ניתן היה לראות שהם מנסים להיפתח לזה ומודעים לביקוש.
BOUCHON BAKERY
ויטרינה מרהיבה מלאה
בשלל מאפים, קינוחים וצבעוניות משגעת מקבלת את פני הנכנסים לבושון. הבצק הרבוך
(אקלרים/פריז ברסט/פחזניות) קיבל מקום של כבוד. מבחר של טארטלטים ומקרונים העלו
ניחוח פריזאי קל. זהו בהחלט מקום שחובבי המתוקים צריכים לבקר בו. קרואסון השקדים
היה טעים. אבקת הפטל שצבעה כמעט מחצית מהמאפה הוסיפה חמצמצות, יופי ועניין. ממבחר
המקרונים בחרתי לטעום את מקרון האפרסק. המרקם היה מושלם, רך ונימוח בדיוק כמו
שמקרון אמור להיות. לגבי הטעם – מעבר לחמצמצות עדינה ונהדרת לא ממש הייתה החלטה
לגבי מה אני אמורה להרגיש או לטעום. המקום עצמו היה גדול יחסית ומרווח, עם מקומות
ישיבה – נהדר להעביר בו את עשר הדקות הראשונות שלכם בבוקר.
ERIC KAYSER
הכי קרוב לפריז
שתמצאו בניו יורק. ויטרינה יפהפיה מלאה במגוון מרהיב של קינוחים אישיים בשלל צבעים
וטעמים עשתה לי רגע של נחת בעיר הזו שאין בה הפסקה. כמו כן ניתן היה למצוא לחמים ומאפים
טריים ומשובחים בניחוח צרפתי. כחובבת טארטים מושבעת, לא יכולתי להתעלם מטארטלט
לימון ופטל. הוא היה פשוט נפלא. הפטל היה בגודל מושלם, מתקתק וחמצמץ בדיוק במידה
הנכונה, מה שתמיד גורם לי לשאול את עצמי למה בארץ כל כך קשה למצוא פטל מתוק ולא
חמוץ מאוד, או בגודל כזה שניתן לפרוס אותו או למלא אותו. ובחזרה לעניינינו, כמובן
שלא נפסח על המאפים. בריוש פיסטוק היה חמאתי ובמרקם מושלם. ניתן היה להבחין בגוון
הירקרק של מחית פיסטוק בבצק הבריוש, אך מעבר לצבע לא הורגש טעם פיסטוקי מובהק. דבר
שמאוד אופייני לצרפתים – רמיזה של טעם, דבר שכמובן לא מתאים לכל אחד. עוד טעמנו
מאפה וניל ושוקולד צ'יפס שהיה נהדר. אז אם תמצאו את עצמכם מתגעגעים לפריז, תנו
קפיצה לקייזר.
BALTHAZAR
נכון שבמאפיות גדולות
ומרווחות יותר נוח לנוע, להביט ולצלם, אבל יש המון קסם ויופי בבייקרי קטן וקומפקטי
(מבחינת השטח בלבד, הרי שמדובר ברשת של מאפיות ומסעדות, מאוד מזכיר את רשת R2M בארץ). הויטרינה מחוץ לחנות נראית מרשימה
ביותר, לחמי ענק תופסים שטח נכבד ממנה וכמו כן עוגות גדולות במיוחד בטעמים שמאוד
אופייניים לבייקרי האמריקאי. ניחוחות של מאפים, לחמים, טארטים ועוד המון דברים
טובים עם הכניסה ל'בלתזר'. מאוד היה קשה לבחור. רציתי הכל. מאפה תפוחים שהיה קלוע
כצמה קרץ לי מהפינה. האמת שהוא היה מעולה. סוכר חום דמררה שפוזר מעל נתן מעטה
קריספי ומדהים. גם הקנלה היה טעים, האפייה שלו הייתה מושלמת, אך היה חסר מאוד טעם
הרום.
DOMINIQUE ANSEL BAKERY
על הקרו-נאט שמעתם?
שילוב של קרואסון צרפתי ודונאט אמריקאי שפיתח בעל המקום. בתחילת דרכו של הקרו-נאט
אל תודעתם של האמריקאים, היו שעמדו בתור לקנייה מחמש בבוקר והיו שחיכו שעות בתור
ארוך מאוד מחוץ לחנות, הכל בכדי לטעום את הפטנט של בצק דפוף מטוגן וממולא בקרם,
שיש שאומרים שהוא אלוהי. אם יש משהו שאני מעדיפה להימנע ממנו זה תורים. אז ויתרתי
על העניין. אם אתם סבלניים מספיק, השתדלו להגיע כמה שיותר מוקדם מכיוון שמלאי
הקרו-נאט היומי מוגבל – הייצור הוא במקום והמקום אינו גדול במיוחד. אגב, אם פספסתם
או לא הספקתם, יש כמה מאפיות קטנות ומחתרתיות שמוכרות קרו-נאט. אנחנו הגענו
בצהריים, הישר אל תוך ויטרינת הקינוחים של המקום. קינוח קרם וניל ותותים היה נחמד
מאוד, גם השוקולד חלב ופרלינה היה טעים. לא יכולה לומר שנפלתי מהכיסא. אבל נחמד
להעביר את שעות הצהריים המאוחרות בבייקרי שכזה.
LEVAIN BAKERY
במורד מדרגות כמעט אל
קומת מרתף, מסתתר לו בייקרי מקסים שמוכר לכם עוגיות. האמריקאים, מסתבר, משוגעים על
עוגיות. אבל אל תטעו, אלו לא סתם עוגיות. חומרי הגלם יוצאים מן הכלל. לחמנית מחמצת
במילוי שוקולד ולרונה היה מפתיע מאוד. עוגיית שוקולד-שוקולד צ'יפס בגודל ענק היה
ממש תאווה לחך. בחנות יש מקום לשלושה וחצי לקוחות, אבל המוכרים עובדים שם מאוד
מהר. המבחר אינו גדול כלל, אבל לא תצאו משם בידיים ריקות. עוגיות שוקולד צ'יפס,
שיבולת ואפילו סקונס. כנראה שיש תיירים בריטים רבים מכיוון שכמעט בכל בייקרי
שביקרנו בו היה סקונס. שקית של עוגיות, כוס קפה, 5 דקות על הספסל מחוץ לבייקרי
וממשיכים.
FRANCOIS PAYARD
פטיסרי בניו יורק,
פשוט כך. ויטרינת ענק מלאה עד אפס מקום במגוון קינוחים אישיים מכל הסוגים, מבחר
מעניין של מקרונים, מאפי בוקר טריים, פרלינים ומארזי שוקולד ומגוון ספרי אפייה
למכירה. היה מאוד מסנוור אך גם מעורר תהיה אם בניו יורק יש דרישה לפטיסרי. המוכרת
המקסימה סיפרה לנו על המקום, על השף קונדיטור, נתנה לנו אפשרות לצלם והפצירה בנו
להמליץ על המקום בפייסבוק. כבר אני בעדם. בפטיסרי בפריז יזהו שאתה תייר, אם תקבל
חיוך זה יהיה נס ואוי ואבוי אם יזהו אצלך מצלמה ביד. התיישבנו. קינוח פטל ווניל.
מזמן לא היו לי כל כך הרבה ציפיות מקינוח. קיוויתי שהוא יהיה מעלף. אבל זה לא קרה.
במחשבה שאולי "נפלתי" על קינוח בינוני וכל יתר הקינוחים בודאי נהדרים,
נפרדנו מהמקום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה