08 ינואר, 2011

זה מדבק..

קשה לי לקבל את העובדה שאני אף פעם לא מגיעה לשלב ההכנה של הדברים שאני מתכננת להכין. בדרך כלל זה עולה בחיי פירות מיוחדים (אני כבר מופיעה ברשימה השחורה של פטל, תותים, קרמבולה, פסיפלורה ועוד..), אבל מה אפשר לעשות?? זה פשוט לא קורה. תמיד יש איזה משהו אחר שצץ במקרה ומושך את כל תשומת הלב שלי וזה לא משנה כמה תכננתי ואיפה חיפשתי ומה שקניתי.. כנראה שזו הדרך של העשייה - שלי, לפחות.


גם הפעם, לא תארתי לעצמי שאגיע למצב בו אני עומדת מול מגש קאפקייקס שוקולד-פיסטוק-דובדבן. פתאום מחשבות על אירועים הציפו אותי וזכרונות כאלו ואחרים עלו, עד שלא יכולתי להתאפק. תוך כדי הכנה אני נזכרת בכמה כתבות שקראתי על כך ש"עובדים עלינו" עם הקאפקייקס, שהן סתם עוגה בחושה וקרם פשוט ולא שוות את המחיר. ואני מתעצבנת.. ואז אני נזכרת בקאפקייק שקניתי בחנות שמוכרת רק קאפקייקס (בארץ, כמובן) ושנורא אכזב אותי שזה רק עוגה בחושה וקרם פשוט. בקיצור, הרבה רגשות היו מעורבים והאמת, קשה לדעת לבחור את הקאפקייק ה"משתלם" ביותר. אבל אחרי הכל, אם זה טעים - זה משתלם.


אני מאוד אוהבת חמוץ עם מתוק ובמיוחד בקינוחים. אתם יכולים לדמיין את המרירות של השוקולד יחד עם הארומה הפיסטוקית המדהימה והעיקצוץ הקל בלחיים מהחמיצות של הדובדבן? אם לא, אני מבטיחה לכם שזה שווה ניסיון כי זה באמת מדהים.



זה נכון, הקאפקייקס עדיין לא סחררו אותנו כמו שסחררו את האמריקאים ואולי יום אחד הם עוד יצליחו. הרי יש משהו מקסים בלקבל, או אפילו סתם לפנק את עצמך בקאפקייק קטן, צבעוני וטעים. באירועים מיוחדים הם יכולים לשמש כקינוח וכקישוט, בימי הולדת וימי אהבה הם יכולים להחליף כל כרטיס ברכה (ול"חסכנים" שביננו - גם את המתנה).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה