כשאתם הולכים למסעדה, לסיום הארוחה אתם מזמינים קינוח? אני לא מוותרת על מנה אחרונה. בדרך כלל, תפריט הקינוחים במסעדות הוא כזה: משהו שוקולדי, משהו עם פרי, טארט כלשהו, מוס/קרם "לבן", מקפא או סורבה ופרופיטרולים. איכשהו תמיד יש פרופיטרולים.. כלומר, פחזניות. עליהן אני תמיד מוותרת ובדרך כלל גם על המשהו השוקולדי שהוא קצת כבד בשבילי אחרי ארוחה. את הטארט אני ת-מ-י-ד רוצה אבל מי שאוכל איתי - לא, לכן גם הוא יורד מהפרק. משהו עם פרי תמיד נשמע מרענן וקליל - וזהו, לא יותר. אז זה בד"כ מתחלק בין סורבה לקרם "לבן" (שוקולד לבן/חלבה/גבינה.. הבנתם).
זה אולי נראה כאילו צריך קשית כדי להנות מהקינוח, אבל הקצף הוא לגמרי קצף ואוכלים אותו עם כפית. בביס הראשון יהיה קצת קראנץ' של פולי קקאו מסוכרים, בביס השני פילטים של אשכולית אדומה ובשלישי - הכל יחד.
אני לא יודעת אם אתם קוראים את זה וזה גורם לכם ריגוש או בעתה. כך או כך אני מבינה. כבר שבועיים שאני מתכננת להכין את המנה הזאת והאשכוליות האדומות שקניתי כמעט ועשו עליי חרם, אבל הנה זה קרה. עמדתי במשהו שתכננתי להכין. כבר ניצחון אחד לי. עכשיו מספיק עם המתוק! מה עם איזו ארוחה טובה..?
גנאש שוקולד מריר בלגי, קולי פטל וקציפת אשכולית אדומה.. מסתדר לכם על הלשון? זה אולי נשמע קצת מוזר ורוב האנשים לא משתגעים על הטעם המר של האשכוליות, אבל לא תאמינו כמה האווריריות המרה-מתקתקה של האשכולית משתלבת בצורה מושלמת עם השוקולד הנימוח וגרגרי הפטל המתוקים. כמובן שקינוח כזה לא תמצאו בקונדיטוריות, מכיוון שקצף האשכולית הטרי לא יחזיק מעמד עד שתתלבטו בינו לבין איזה מוס שוקולד שוויצר.
זה אולי נראה כאילו צריך קשית כדי להנות מהקינוח, אבל הקצף הוא לגמרי קצף ואוכלים אותו עם כפית. בביס הראשון יהיה קצת קראנץ' של פולי קקאו מסוכרים, בביס השני פילטים של אשכולית אדומה ובשלישי - הכל יחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה