סופ"ש. סופ"ש ועוגת שמרים - עכשיו זה נשמע יותר טוב. נכון, הקטנות היפהפיות הללו אינן עוגות, אלא מאפים אישיים. אבל 2 עוגות שמרים נוספות מחכות לי על השיש, אחת עם נוטלה והשניה עם שוקולד השחר. מריחים את ההבדל וגם טועמים אותו, אבל מבחינת המראה והמרקם - אותו הדבר. זה קצת מצחיק, יכולתי להכין את שתיהן עם נוטלה. הרי בין ממרחי השוקולד הוא "נחשב" יותר (ונכון, אין על שוקולד השחר - אני אתכם!). הטעם הלוזי שלו קנה את החך הישראלי בעיניים עצומות. בכל מקרה, זה היה חייב להיות ממרח שוקולד כלשהו כדי לגעת לליבם ולקיבתם של כמה שיותר אנשים - וכך, כמה שפחות לקיבתי וללבי.
לידיים שלי עדיין יש ריח עמום של בצק השמרים, או שאולי זה רק נדמה לי. אם יציעו לי עכשיו לקום מהכיסא לעבר כמה קילוגרמים של בצק שמרים, אקום בתוך שניה. מי שאהבתו היא בצקים, יכול להיזכר בקלות בתחושה של ידיו לשות בצק שמרים שאיחדה אותו מכונה והוא רק מחכה למגע יד אדם. הבצק מתמסר, רק צריך להראות לו אהבה. וכמו ילד, לפעמים הוא מתמרד ואז צריך הרבה אסרטיביות. בשלב התנור צריך הרבה אמונה, הרי מי שמאמין לא מפחד את העוגה לאבד. יש הרבה כללים שהם מעבר לטכניקה וזה כמעט טיפול נפשי לבצק אבל זה כל הסוד.
באמצע השבוע לעיתים קשה להשיג עוגות שמרים בקונדיטוריות המובחרות. איכשהו עוגות השמרים תפסו את מקומם כממתיקי סופי השבוע ולכן באמצע השבוע הגיוני שנמצא במקומות בודדים ואפילו יהיו מקומות שנאלץ להמתין בסבלנות (ואין לנו סבלנות) עד ליום שישי - וגם אז, רצוי להגיע עד השעה אחת כי פשוט לא נשאר - מניסיון!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה