26 דצמבר, 2010

להגשים חלום אחד

ברור שיש לי חלומות. הרבה חלומות!
האמת שבעבר היו לי חלומות אחרים לחלוטין מאלו שיש לי היום. אבל ככה זה, אתה גדל והחלומות שלך גדלים אתך. בודדים האנשים שאני מכירה שהחלומות והשאיפות שלהם נותרו זהים במשך השנים. אבל זה לגיטימי. מה אנחנו בעצם באמת רוצים? את ההצלחה? את העושר? או אולי את ההגשמה העצמית?? הישראלי המצוי רוצה את הכל ובמינימום זמן. אה, ואם אפשר גם לקבל איזה טוסטר מתנה, זה יהיה נהדר.

רק אל תתבלבלו, אני לא מתחסדת. גם אני, כמו רובנו, רוצה הכל, כמה שיותר מהר ובכמה שפחות מאמץ. אם זה הולך לי? לא ממש. אי אפשר. זה כמו ללחוץ על אבוקדו.. ללחוץ וללחוץ כדי שיהיה רך והנה באמת הוא רך ואז פותחים אותו וזורקים לפח. הרי למי יש זמן לחכות לאבוקדו וכמה בננות בשקית?
ואל תגידו לי שגם ככה אתם לא אוהבים אבוקדו, כי זה לא תירוץ. יש פה מטאפורה מעניינת, תודו.

בית הספר הגבוה לקולינריה, "בישולים", הוא בננה אחת (משובחת) בצרור הבננות בתהליך ההבשלה שלי.
זה לא מספיק ללמוד, צריך הרבה מעבר לזה. אבל מה שבטוח - בלי ללמוד אי אפשר לעבוד. בתחום הזה, לדעתי, אין משפט יותר מתאים ונכון. אני מאוד מאמינה בלקבל את הידע והמיומנות מאנשי מקצוע, אנשים עם נסיון שיוכלו ללמד אותך כמה שיותר ומהכל. כמובן שיש כאלו שהצליחו בלי הלימודים הפורמאליים, אבל ביננו, אין הרבה. וגם, כנראה, כי לא היתה ברירה. ללמוד לסרוג עם סבתא או לעבוד אצל דולצ'ה&גבאנה? ככה אני רואה את זה. וחלילה אני לא מזלזלת בסוודר שסבתא הכינה במיוחד בשבילך ואני בטוחה שהוא מקסים.

אז רופאת ילדים במרפאה לחולי אסטמה אני ככל הנראה לא אהיה.. וכנראה שגם זמרת לא (למרות שעם ההד של האמבטיה זה דוקא... טוב לא משנה) אבל יש עוד איזה דבר או שניים (או שלושים) שאני מתכננת להיות ולעשות ואני בדרך הנכונה ! אני מקווה.
חלומות נעימים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה