עוגת שיש קלה להכנה

ישר ולעניין - להלן המתכון, שמתאים לתבנית אינגליש קייק אחת.
אתם מוזמנים להכפיל את הכמות:

120 גרם חמאה רכה
45 גרם סוכר(3 כפות שטוחות)
1/4 כפית מלח
1/2 כוס חלב ממותק מרוכז מפחית (155 גרם)
1 כפית תמצית וניל
120 גרם קמח (כוס פחות כף מלאה)
3/4 כפית אבקת אפיה
2 ביצים
50 גרם שוקולד מריר מומס

אופן ההכנה:
במיקסר עם וו גיטרה מקרימים את החמאה והסוכר במשך כ-5 דקות.
מוסיפים את המלח, החלב המרוכז והוניל וממשיכים להערבב עד לקבלת בלילה אחידה.
מנפים פנימה את הקמח ואבקת האפיה ומערבבים היטב.
מוסיפים את הביצים אחת-אחת ומערבבים עד לקבלת בלילה אחידה (לא יותר מדי).
מעבירים 1/2 מכמות הבלילה לקערת השוקולד המומס ומערבבים היטב.
יוצקים את התערובת הבהירה והכהה לתבנית משומנת ובעזרת סכין יוצרים את מראה השיש.
אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות, כ-50 דק עד שעה.
מתקבלת עוגה עסיסית, רכה ומתוקה במידה. בתאבון.

מוצאים את הצפון

טיול קצר ונהדר, מביא אותי לכתוב הפעם פוסט ארוך מהרגיל, שכולו המלצות על מקומות מקסימים לאכול בהם באיזור חיפה. זו תקופה מקסימה לטיולים בצפון הפורח והירוק. גם איזור הכרמל שעבר טראומה לא פשוטה לא מזמן, מראה סימני התאוששות קלים. אני מוכרחה להודות שבטיול הקודם גבולות חיפה לא נחצו, אך הפעם הג'י פי אס עבד קשה מאוד. מחיפה לכרמיאל, דרך עין כמונים, צפת, טבעון ורמת ישי. כל הדרך עצים, פרות והרבה מקומות טובים ואיכותיים שאי אפשר להפסיק לאכול בהם (בחלקם יותר ובחלקם הרבה יותר).


ART DE COCO - כרמיאל

על ארט דה קוקו ART DE COCO שמעתי מאנשים שונים ומחיפושיי ברחבי האינטרנט. לפי השמועות, מדובר בפטיסרי-שוקולטרי-מסעדה מיוחד מאוד, כזה שלא נתקלים בו בכל מקום. מסיפורי אחת העובדות, המקום הוא התפתחות של קפה-שוקולטרי קטן, עקב ביקוש של האוכלוסיה המקומית. כשהגעתי לשם, ממש היה לי קשה להאמין שמקום כזה בכרמיאל, מוקף בהרים 360 מעלות, קיים ויכול להמשיך להתקיים. כנראה שזו דעה שגויה של אנשי המרכז, הרי עם עובדות לא מתווכחים. בכניסה ניצבת לה בגאון הויטרינה. ויטרינת ח שמצידה האחד מבחר מדהים של עוגות אישיות, מצידה השני מבחר מדהים עוד יותר של פרלינים ובחיבור בין שני הצדדים מיני מתוקים כמו מקרונים, עוגיות ועוד דברים שהעין שלכם תדלג עליהם בלי למצמץ. הקיר המרכזי לכל אורכו מכיל מדפים מדפים בהם מטבעות שוקולד צבעוניות, אריזות מתנה מרהיבות, כלי הגשה וכדומה. הקיר הזה קנה אותי. ואז החלטתי להתיישב. בתפריט ארוחת בוקר נפלאה באמת. הכל היה נהדר (מרגישים את ה..אבל?). עבור 98 שקלים לזוג מקבלים ארוחה משביעה ומפתיעה. אמנם בלי בריוש חמאתי או קרואסון שקדים טרי בין מאפי הבוקר המובטחים (שהיו מלוחים ונחמדים), אבל היה טרי וטעים. אגב, השתיה עליכם. חוסר במאפים מתוקים הותיר צורך עז בקינוח. הכל נראה טוב (7.5 בדרגת איריס) ולבסוף, כמה ישראלי, נבחר קינוח שכבות שוקולד, חלבה ופקאן. ההגשה מוצגת בתמונות שלפניכם.. אהבתם? אני קצת פחות. על הטעם אני יכולה להתחייב - סטנדרטי ומשעמם. לא עונה על הציפיות ויש שיאמרו שהייתי צריכה לנסות אולי קינוח אחר. אולי. אז אם כבר מגיעים לאיזור, שווה לקפוץ בשביל ארוחת בוקר נפלאה, נוף ירוק משגע ומרכז קניות צמוד למקום.

עין כמונים

פניה סודית באמצע כביש מהיר הובילה אותנו לעין כמונים. שם, מסתבר, נמצא מפעל גבינות עיזים קטנטן ומקסים ובצמוד אליו מסעדה בה מוגשת ארוחת גבינות בליווי יין והרבה פרפרים, פרחים ועצים. בכניסה לחנות ריח גבינות חזק ונהדר. אין מוכרים. הגעת? צלצל בפעמון. אז צלצלנו. כעבור חצי דקה כבר נטעמו לפחות 3 סוגי גבינות, חלקן חריפות יותר וחלקן עדינות. גבינות שמנות ומדהימות באמת. קשקבל עם טעם חזק ומדהים, פטה עיזים, גבינות עם טעמים של יין ופחם, צהובות, קשות ורכות. המחירים הגיוניים לחלוטין - שווה ביקור.

גבינות המאירי - צפת

במרחק של כ-90 ק"מ מחיפה נמצאת חנות גבינות המאירי (המקורי) בה הגבינות מיוצרות ע"י דור חמישי במשפחה. לאחר עליות רבות ומעט הסתבכויות בצפת, מגיעים למקום בו הגבינה הצפתית היא כל כך שונה מהצפתית שאנחנו מכירים. היא מתפוררת ונמרחת ולא צמיגית ולעיסה. את הגבינה הבולגרית של המאירי ניתן להשיג בתל אביב בלוינסקי, מסתבר. את הצפתית עדיין לא. האם לנסוע כל הדרך מתל אביב עד לצפת עבור אותה גבינה צפתית? אל תשאלו אותי. אני חובבת גבינות מסריחות וחריפות. אבל יש כאלה שעושים זאת. אין ממש מבחר של גבינות, אבל בהחלט שווה ביקור וניתן לטייל גם באזור האומנים בצפת, בתנאי שלא יהיה חם מדי.

מישי - טבעון

את מישי בלוג אתם אולי מכירים מתכניות הטלויזיה או האינטרנט. אותי הוא לימד בבישולים את כל נושא השוקולד (שוקולטרי). איש מקסים באמת, נטול פוזת שוקולטיירים ומלמד בצורה מקצועית וגם כייפית. בכניסה לחנות (שנמצאת כ-18 ק"מ מחיפה), על שולחן ארוך וגבוה, מסודרים הפרלינים ממש כמו חיילים. הל ולימון, קסיס, קלבדוס, נוגט, קראנץ' בוטנים.. יש שם הכל. גם טעמים "רגילים" וגם מיוחדים וכולם סופר-איכותיים ואת זה אני אומרת באובייקטיביות מוחלטת. כמה טעימות במקום ועוד כמה כצידה לדרך, חייבים. מישי נותן מענה גם לסוכרתיים, עם טעמים נהדרים כמו פיסטוק, תה יסמין בשוקולד לבן ועוד. בצד החנות נמצא חדר הסדנאות, קטן ואינטימי, בו מתקיימות סדנאות שוקולד בנות 5 מפגשים בהן לומדים על השוקולד ועל השימוש בו. ממליצה בחום!

נדב קינוחים - רמת ישי

באזור התעשייה הצפוני, נראה שלט ישן ודהוי: "נדב קינוחים". הכניסה נראית כמו כניסה למפעל, לא ממש מזמינה. זוכרים את המערכון של "ארץ נהדרת" בו דיירים השוכרים דירה בגבעתיים מדודם אפי (מידבר) במחיר מופקע, הולכים לדירתו שנמצאת בבניין ישן בשכונה פשוטה, אך הדירה מבפנים נראית כמו דירת נופש של שרי אריסון? ככה זה הרגיש, לי, לפחות. שלל מאפים מדהימים, ניחוחות שמרים, חמאה, מתוק, מלוח.. המקום נעים וחמים, גורם לך לרצות לשבת ולהזמין את כל התפריט. לא לצאת. עוגת שמרים משמש וקרם שקדים, טארט פקאן מלבני מבריק, לחמים טריים, פוקאצ'ת עגבניות ועשבי תיבול ענקית.. הם אלו שהשאירו אותי פעורת פה. הקינוחים של נדב קינוחים - פחות. אבל אתם חייבים, פשוט חייבים, להגיע למקום. סמכו עליי ועל בלוטות הטעם שלי.

אז נכון, בחיפה יש לנו את דודו אוטמזגין, מיקי שמו, הקונדיטוריה של גל ועוד כמה מקומות מדהימים וטובים. אבל הפוסט הארוך באופן מיוחד הזה התיש אותי. אני הולכת לנוח. אם עדיין אין לכם חשק לטיול בצפון, תגלגלו שוב למעלה ותסתכלו רק על התמונות. לי אין אומץ. salut.