פטיסרי החלומות

כשהזמנו מלון לפריז, היה לנו ברור שעל "תוספת ארוחת בוקר" אנחנו מוותרים מראש. לא בגלל שזה יקר, לא בגלל שלא טעים, אלא כי.. אנחנו בפריז! מאפי הבוקר שולטים וקורצים לך מכל זווית שתסתכל. וכמובן שהייתה לנו רשימת פטיסרי לא קצרה ולא רציתי לוותר אפילו על אחת. אז כך עשינו, דילגנו בקלילות על ארוחת הבוקר במלון (שהייתה כשרה, למתעניינים) הישר אל סטארבקס, מוקה בלאנק גדול (שזהו הגודל הקטן, כידוע לכל חובב סטארבקס באשר הוא) ויוצאים לדרך, אל המאפה היומי!


את אחד הבקרים פתחנו בפטיסרי אליו השתוקקתי להגיע. הולכים והולכים, רוב החנויות היו סגורות, התחיל לטפטף וכבר התחלנו לחשוב שאולי התבלבלנו? אולי זה סגור? עוברים תחת בניין בשיפוץ. ברזלים מימין, la patisserie des reves  משמאל. נפתחת הדלת, נכנסים. אי של בועות זכוכית הוא הדבר הראשון שרואים. ידעתי בדיוק מה אני הולכת לראות. יתכן שבגלל מזג האוויר האפור, או אולי האזור בשיפוץ, משהו הפריע. זה לא היה נראה כמו שחשבתי, כמו שראיתי בתמונות ודמיינתי את החוויה.. לא היה קסם באוויר. 

תמונה לא הכי , עמכם הסליחה. מיד יגיעו תמונות טובות יותר

התחלתי להסתובב במקום, לחפש את ה"סלב'ס" (ככה אני מרגישה ומתרגשת כשאני פוגשת בקינוח שראיתי רק בתמונות. הגיוני, לא?). או קיי, אז ראיתי את הפארי-ברסט, את טארט הלימון ועוד כמה ידוענים. מבט ימינה - מאפים. לא יותר מדי, לא מעט מדי. בדיוק הכמות המצויה בפטיסרי איכותי. ידענו שזה יהיה מאפה ולא קינוח. כל אחד בחר את שלו והמשכנו הלאה אל גן קטן עם כמה ספסלים. זהו, החוויה הסתיימה ללא כל חוויות. 

המאפה שלי. וגם היונה משמאל נהנתה מפירוריו 

המאפה שלו. נו, אז במי אתם הייתם בוחרים ?

המאפים היו טעימים. סליחה, מעולים. הבצק היה משובח, המילויים היו נפלאים. האם אשוב לפטיסרי החלומות? לא יודעת. אולי אם יבטיחו לי את אור הזרקורים שנתקלתי בו בכל אחד מהפטיסרי האחרים שביקרתי בהם. האם אני ממליצה לכם לקפוץ לביקור? רק אם יש לכם זמן. נראה לי שאני צריכה תיקון ודחוף. והוא יגיע, באחד הפוסטים הבאים..