בצק עלים - כולם מכירים. הבצק הדפוף חדר למקפיא הישראלי די בקלות. אפשר להכתיר אותו כ"מלך הבצקים של ישראל". הבורקסים שאנחנו אוהבים לחטוף בבוקר כשאף אחד לא שם לב, שלל המאפיםהמלוחים, המתוקים, ממשה בתיבה עממי ועד מיל פיי אלוהי (לא מאמינה שהכנסתי משה בתיבה ומיל פיי באותו משפט. תעשו לי טובה, קחו נשימה בין לבין). ולמה לא, הרי הוא כל כך טעים וידידותי למשתמש. מגיע לו!
רוב האנשים (השפויים) קונים בצק עלים. הבעיה שב-99 אחוז מהמקרים, בצק העלים יכיל מרגרינה ולא חמאה. למה בעיה? כל מי שטעם בחייו בצק עלים עשוי עם חמאה, יודע לומר עד כמה ההבדל תהומי. קצת קשה למצוא בצק עלים המכיל חמאה (ולא מרגרינה) בהישג יד (קצת יותר אפשרי מבעבר, אבל עדיין לא בקלות).
אני את בצק העלים שלי מכינה בעצמי. מרדדת, מקפלת.. ובעיקר מחכה. הבצק דורש הרבה זמן קירור (יחסית לבצקים אחרים) עד שהוא מוכן לשימוש. אבל לבסוף, כשהוא מוכן, יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות איתו. הוא כל כך נעים ואלסטי שאני מתאהבת בו בשניה. זהו. רידדתי, קרצתי, הכנתי מלית, סגרתי מאפה. לתנור. החום גבוה והבצק עולה. הדפים נפרדים וניחוח חמאה עולה באוויר.
חברים, אתם פשוט חייבים עלים. חייבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה