יצא לכם פעם להכין פטיפורים? נו, הקטנים האלו שאוכלים אותם בביס.. ועוד ביס.. ועוד ביס.
נכון, הם יפים ומרשימים ובהחלט ראויים לכל המחמאות הקיימות. אבל כשאני מכינה אותם, מה שעובר לי בראש, איך לומר בעדינות, לא מחמאה. פשוט ייסורים לאורך כל הדרך, עד לרגע בו סיימתי לסדר את כל הבלגן והגעתי לקטרזיס - הצילום של המוצר הסופי.
אני יודעת שהם תמימים למראה אבל אל תתבלבלו - החברה האלה קשוחים. כל אחד רוצה להיות מיוחד. מזה רוצה, אני רוצה. אף אחד מהם לא עושה מאמץ, נורא מפונקים. ואני לא עומדת בזה שהשלמות צריכה לבוא בכל אחד ואחד וברגע אחד פשוט מאבדת את אהבתי האדירה למוס שוקולד לבן, סאכר עשיר וגלסאז'. ככה, בשניה.
ואז באים כדורי השוקולד הקטנים והמושלמים ומרגיעים אותי.
איפה הם??
הנה הם !!!
בסופו של דבר, אני אכין אותם שוב וזה ברור לי לגמרי. אי אפשר לברוח מהם. ומה רע בעצם? עכשיו כשאני מול המסך אני כבר שוכחת מהכל, מביטה בתמונות ומתאהבת מחדש. ואפילו יש לי חשק לעוד. אבל נראה לי שמספיק להיום. עכשיו מחכה לי קופסת תותים במקרר, שאחד מהם מדגמן אצלי באופן חד פעמי.
הוא היה טעים..
נכון, הם יפים ומרשימים ובהחלט ראויים לכל המחמאות הקיימות. אבל כשאני מכינה אותם, מה שעובר לי בראש, איך לומר בעדינות, לא מחמאה. פשוט ייסורים לאורך כל הדרך, עד לרגע בו סיימתי לסדר את כל הבלגן והגעתי לקטרזיס - הצילום של המוצר הסופי.
אני יודעת שהם תמימים למראה אבל אל תתבלבלו - החברה האלה קשוחים. כל אחד רוצה להיות מיוחד. מזה רוצה, אני רוצה. אף אחד מהם לא עושה מאמץ, נורא מפונקים. ואני לא עומדת בזה שהשלמות צריכה לבוא בכל אחד ואחד וברגע אחד פשוט מאבדת את אהבתי האדירה למוס שוקולד לבן, סאכר עשיר וגלסאז'. ככה, בשניה.
ואז באים כדורי השוקולד הקטנים והמושלמים ומרגיעים אותי.
איפה הם??הנה הם !!!בסופו של דבר, אני אכין אותם שוב וזה ברור לי לגמרי. אי אפשר לברוח מהם. ומה רע בעצם? עכשיו כשאני מול המסך אני כבר שוכחת מהכל, מביטה בתמונות ומתאהבת מחדש. ואפילו יש לי חשק לעוד. אבל נראה לי שמספיק להיום. עכשיו מחכה לי קופסת תותים במקרר, שאחד מהם מדגמן אצלי באופן חד פעמי.
הוא היה טעים..
נראה מדהים! יאמי...
השבמחק