נכון, לא כולם מגיעים לעיר האורות עם אובססיה מוחלטת לפטיסרי הצרפתי. אך חלונות הראווה של חנויות הפטיסרי, הן בהחלט נקודת עצירה עבור כל תייר באשר הוא. אי אפשר להתעלם מהצבעוניות והמגוון שהקונדיטוריות (כן, גם אלו שהן לא ב TOP10) מציגות מבעד לזכוכיות השקופות והתאורה המחמיאה. לכן לכולם יש באלבום התמונות מהטיול בפריז, כמה תמונות של חלונות ראווה.
מזהים? כמובן שמזהים! הלא מדובר בפטיסרי של האחד והיחיד PIERRE HERME. אם למישהו יש תמונה לא מטושטשת ובאיכות טובה, זה באמת נדיר ומראה על יכולות הצילום, שכן הצילום בתוך הפטיסרי אסור, לכן צריך "להגניב" תמונה או שתיים, תוך כדי התקדמות בתור ולהימנע ממפגש עם עיניו של אחד המוכרים שמיד יסמן לכם לסגור את המצלמה. עם זאת, נראה לי שהתמונות לא רעות כלל.
ב- DALLOYAU היה קצת יותר קל לצלם, הרי שהויטרינה החיצונית מציגה את שלל העוגות והקינוחים. אתה רוצה להיכנס, אבל אתה רואה את הכל מבחוץ ולא יכול להתאפק מלעמוד מספר דקות ולצלם את הויטרינה עד לפרט האחרון. שימו לב לכל עוגה וקינוח, לוקח כמה דקות של מבט מעמיק על הפרטים הקטנים וההשקעה בכל אחד מהמוצרים. הציפוי, הקישוטים, הטעמים, השכבות, המחיר.. חגיגה לעיניים.
אם אתם מגיעים בשעות האור (שבפריז זה ממש עד שמונה-תשע בערב), קחו בחשבון שכשתרצו לצלם את חלון הראווה של GERARD MULOT, למשל, אור היום יפריע לצילום ותמצאו את עצמכם מנסים לצלם מזוויות שונות, בתנוחות שונות וממרחקים שונים, רק כדי לגלות ששום תמונה לא יצאה כמו שצריך. כמובן שתשכחו מכך ברגע שכף רגלכם תכנס לפטיסרי ומשב הרוח של המאפים הטריים ירגיע אתכם.
גם כשעברנו ב STOHRER המצלמה לא נחה. שם מתחילים לצלם מבחוץ, מצלמים ומצלמים לאורך כל חלון הראווה ולפני ששמים לב כבר נמצאים בתוך החנות. כן, זה חשוב גם להרים את הראש מהמצלמה בין תמונה לתמונה..
אז הפטיסרי הצרפתי הצליח לחדור לאלבום ירח הדבש שלנו. גם לשלכם?
מזהים? כמובן שמזהים! הלא מדובר בפטיסרי של האחד והיחיד PIERRE HERME. אם למישהו יש תמונה לא מטושטשת ובאיכות טובה, זה באמת נדיר ומראה על יכולות הצילום, שכן הצילום בתוך הפטיסרי אסור, לכן צריך "להגניב" תמונה או שתיים, תוך כדי התקדמות בתור ולהימנע ממפגש עם עיניו של אחד המוכרים שמיד יסמן לכם לסגור את המצלמה. עם זאת, נראה לי שהתמונות לא רעות כלל.
ב- DALLOYAU היה קצת יותר קל לצלם, הרי שהויטרינה החיצונית מציגה את שלל העוגות והקינוחים. אתה רוצה להיכנס, אבל אתה רואה את הכל מבחוץ ולא יכול להתאפק מלעמוד מספר דקות ולצלם את הויטרינה עד לפרט האחרון. שימו לב לכל עוגה וקינוח, לוקח כמה דקות של מבט מעמיק על הפרטים הקטנים וההשקעה בכל אחד מהמוצרים. הציפוי, הקישוטים, הטעמים, השכבות, המחיר.. חגיגה לעיניים.
אם אתם מגיעים בשעות האור (שבפריז זה ממש עד שמונה-תשע בערב), קחו בחשבון שכשתרצו לצלם את חלון הראווה של GERARD MULOT, למשל, אור היום יפריע לצילום ותמצאו את עצמכם מנסים לצלם מזוויות שונות, בתנוחות שונות וממרחקים שונים, רק כדי לגלות ששום תמונה לא יצאה כמו שצריך. כמובן שתשכחו מכך ברגע שכף רגלכם תכנס לפטיסרי ומשב הרוח של המאפים הטריים ירגיע אתכם.
גם כשעברנו ב STOHRER המצלמה לא נחה. שם מתחילים לצלם מבחוץ, מצלמים ומצלמים לאורך כל חלון הראווה ולפני ששמים לב כבר נמצאים בתוך החנות. כן, זה חשוב גם להרים את הראש מהמצלמה בין תמונה לתמונה..
אז הפטיסרי הצרפתי הצליח לחדור לאלבום ירח הדבש שלנו. גם לשלכם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה