לפני הנסיעה לפריז, עשיתי רשימת קונדיטוריות אליהן אני חייבת להגיע. aoki היה אחד מהם. למה דווקא אליו? פטיסרי עם טאץ' יפני לא נשמע לכם מעניין? אותי זה מאוד סקרן. הטעמים היחידים אותם חיפשתי היו המאצ'ה - טעם התה הירוק עם נוכחות בקינוחים שונים וכן, גם במקרון. טעם נוסף הוא של היוזו - לימון הגדל העיקר ביפן. מאחר ורציתי "רק לטעום" ולא להתקרנף על קינוח שלם, הסתפקתי במקרונים בטעמים שונים: קרמל מלוח, ורדים, ארל גריי, שומשום שחור וכן - תה ירוק ויוזו (בתמונה - השני והרביעי מימין).
טעם היוזו היה לימוני אך מעט שונה מהמטעם הלימון הרגיל אותו אנחנו מכירים. הוא היה מעודן יותר וממש נעים לחך. לעומת זאת, טעם התה הירוק אכזב מעט וכמעט ולא הורגש. בכלל הטעמים אצל אוקי היו עדינים במיוחד וזה בסדר גמור. לפעמים גם הרמיזה של הטעם עושה כייף גדול. אך במקרה של מקרון המאצ'ה לא כך היה. בפעם הבאה כנראה שאבחר באקלר מאצ'ה, אופרת מאצ'ה או קרואסון מאצ'ה.
מלבד מקרונים מעניינים, ניתן למצוא מגוון קינוחים אישיים מוקפדים, שונים מאוד זה מזה ויפהפיים. אם לא יצא לכם לבקר בסניף שב 35 Rue de Vaugirard , חפשו את הדוכן שלו בגאלרי לאפאייט. כשחושבים על זה, המוכרת היחידה מכל הפטיסרי בהם ביקרנו, שבאמת הייתה מקסימה ונחמדה - הייתה בדוכן זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה