גם הפעם ביקרתי באחת הקונדיטוריות הטובות בתל אביב, לה בון פטיסרי. עם הכניסה לסניף שברחוב בזל 40 מרגישים בצרפת. הבעלים, המוכרות, הלקוחות כולם מדברים בשפה הצרפתית. תחשבו על גודל המחמאה, צרפתים מגיעים במיוחד לקונדיטוריה שמייצרת מיני מאפים קלאסיים לפטיסרי הצרפתי - כאן, בארץ. ואם זה טוב לצרפתים, זה טוב גם לנו.
האמת שהיה ממש קשה לבחור. היו שתי עוגות בחושות ששמתי עליהן עין וטארט אגסים מבריק, מדויק, אסתטי.
לבסוף, מתוך כניעה לעונת התותים ולגשם שבחוץ, בחרתי בקינוח שלפניכם.
הקינוח, כפי שאתם רואים, מורכב מבסיס בצק פריך, קרם, תותים ופיסטוקים טחונים.
בעודי מתפתה בחנות ונשבת בקסם התות, ידעתי שאתחרט. הבצק הפריך כבר לא היה כל כך פריך. הוא ספח הרבה לחות ומרקמו היה כמעט עוגתי. הקרם, שנמדד בככפית - לא יותר, היה נעים במרקמו, אבל ציפיתי וחיפשתי את אותם הגרגרים הקטנטנים של הוניל אך לשווא. לא ברור לי אם מטעמי 'חסכנות', או אולי שימוש בתמצית או לא יודעת מה! לי זה היה חסר. אז תגידו שזה בכלל לא אמור להיות קרם וניל, או שזה רק ה"דבק" לתותים, תירוצים. מיותר לציין שהפיסטוקים היו למטרות צבע בעיקר, ואכן עשו את העבודה.
אה? מה פתאום יש עוד קינוח למטה? (אגב, אחת התמונות האהובות עליי)
בעודי מסונוורת משלל תוצרי המקום, שבניגוד למה שאולי משתמע מטעמי האישי על קינוח התות, נראו פשוט נפלא, קרץ לי הפלאן. את הפלאן אפשר למצוא בפריז בעיקר בקונדיטוריות ה"עממיות". זהו מאפה פודינג רוטט ומתוק. אם אתם רוצים לדמיין את המרקם - דמיינו קרם פטיסייר יציב, מעט קמחי ומעט ג'לטיני. הבסיס הוא בצק עלים דקיק, סמרטוטי משהו אבל בצורה טובה (כן, זה אפשרי). והמלית - קלאסית. ושוב, הוניל מורגש אך כמעט ואינו נראה. ביס ועוד ביס, רק ליישר והפלאן כמעט ונגמר. כבר הבנתם שנהניתי ממנו יותר. הרבה יותר.
אז אם אתם רוצים קצת ניחוח פריזאי, קינוח קלאסי וקפה טוב (יש מקומות ישיבה) כדאי לכם לקפוץ ללה בון פטיסרי.
האמת שהיה ממש קשה לבחור. היו שתי עוגות בחושות ששמתי עליהן עין וטארט אגסים מבריק, מדויק, אסתטי.
לבסוף, מתוך כניעה לעונת התותים ולגשם שבחוץ, בחרתי בקינוח שלפניכם.
הקינוח, כפי שאתם רואים, מורכב מבסיס בצק פריך, קרם, תותים ופיסטוקים טחונים.
בעודי מתפתה בחנות ונשבת בקסם התות, ידעתי שאתחרט. הבצק הפריך כבר לא היה כל כך פריך. הוא ספח הרבה לחות ומרקמו היה כמעט עוגתי. הקרם, שנמדד בככפית - לא יותר, היה נעים במרקמו, אבל ציפיתי וחיפשתי את אותם הגרגרים הקטנטנים של הוניל אך לשווא. לא ברור לי אם מטעמי 'חסכנות', או אולי שימוש בתמצית או לא יודעת מה! לי זה היה חסר. אז תגידו שזה בכלל לא אמור להיות קרם וניל, או שזה רק ה"דבק" לתותים, תירוצים. מיותר לציין שהפיסטוקים היו למטרות צבע בעיקר, ואכן עשו את העבודה.
אה? מה פתאום יש עוד קינוח למטה? (אגב, אחת התמונות האהובות עליי)
בעודי מסונוורת משלל תוצרי המקום, שבניגוד למה שאולי משתמע מטעמי האישי על קינוח התות, נראו פשוט נפלא, קרץ לי הפלאן. את הפלאן אפשר למצוא בפריז בעיקר בקונדיטוריות ה"עממיות". זהו מאפה פודינג רוטט ומתוק. אם אתם רוצים לדמיין את המרקם - דמיינו קרם פטיסייר יציב, מעט קמחי ומעט ג'לטיני. הבסיס הוא בצק עלים דקיק, סמרטוטי משהו אבל בצורה טובה (כן, זה אפשרי). והמלית - קלאסית. ושוב, הוניל מורגש אך כמעט ואינו נראה. ביס ועוד ביס, רק ליישר והפלאן כמעט ונגמר. כבר הבנתם שנהניתי ממנו יותר. הרבה יותר.
אז אם אתם רוצים קצת ניחוח פריזאי, קינוח קלאסי וקפה טוב (יש מקומות ישיבה) כדאי לכם לקפוץ ללה בון פטיסרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה