חוגגים אהבה ובמיוחד השבוע

love is in the air - עוגיות לבבות קוקוס וריבה

טו באב בפתח. עוד יום לחגוג בו אהבה, בין אם זה עם בן/ת הזוג, ההורים, חברים טובים.. כן, הקניונים יהיו מלאים בשלל מתנות פרוותיות ואדומות (ואני לא מדברת על elmo) ואתם תבזבזו שוב את מיטב כספכם על מתנות לא מועילות. הנה מתנה מקסימה, קלה ונחמדה להראות שאוהבים דרך כל החושים במינימום הוצאות! 
וגם יחסוך לכם חלבונים יתומים ו... העוגיות אינן חלביות! וואו כמה יתרונות. או קיי, מתחילים.

עוגיות קוקוס שמזלפים בצורת לבבות, מלאים בריבת תות ביתית (או קנויה).


לכ-10 לבבות (זה הזמן לאסוף כ-עשרה אוהבים)


2 חלבונים
1/2 כוס סוכר (100 גרם)
3 כפות ברנדי
1 כפית תמצית וניל
1 כפית תמצית שקדים/מי פריחת הדרים (לא חובה)
1/4 1 כוסות קוקוס טחון (125 גרם)
2 כפות קמח (35 גרם)


למלית - ריבת תות (או כל ריבה אחרת..)


מערבבים את החומרים (מלבד הריבה) לפי הסדר בסיר.
מעלים על להבה נמוכה תוך ערבוב עם מרית, עד לקבלת מסה אחידה ולא מתפוררת.
מצננים מעט, מעבירים לשק זילוף עם צנתר כוכב ומזלפים תחילה לבבות מלאים.
מעל היקפו של כל לב, יש לזלף "גדר" שתשמור על הריבה מלהישפך בכייף החוצה.
בעזרת כפית מניחים תלולית ריבה בתוך ה"גדר".
אופים בתנור שחומם מראש ל-160 מעלות כ-15 דקות (עד להזהבה יפה של העוגיות).

המלצה על שני שווקים לביקור הבא בפריז

על השווקים המיוחדים של פריז נכתב כבר הכל. המגוון העצום של חומרי גלם משובחים, הצבעוניות, הטריות.. הפעם אתן לתמונות לדבר בעד עצמן..


שוק גרנל MARCHE GRENELLE

השוק האורגני MARCHE RASPAIL

עוגת פרג ושוקולד חלב

חנויות תבלינים הן בין החנויות האהובות עליי. לפני כמה ימים עברתי בחנות תבלינים ליד הבית ויצאתי עם חצי קילו פרג טחון (נוסף על עוד כמה דברים, כמובן). אני נמנית עם אוהבי הפרג. מזה אוהבי, מאוהבי! הטעם הנפלא, המרקם.. הבעיה היחידה היא שצריך לדאוג תמיד להיות בקרבת מראה וקיסם - האחד לא יועיל בלי השני. 


כבר יצא לי להכין עוגות פרג עם שוקולד מריר ועם שוקולד לבן. שניהם שילובים מצוינים עם הפרג. אך עם שוקולד חלב לא יצא לי להכין - עד היום. התוצאה לפניכם והטעם - מושלם!  מדובר בעוגה יחסית דחוסה (ללא חומרי תפיחה) כיאה לעוגות הפרג של ה"מכורים". כל ציפוי יתאים לעוגה, בין אם גנאש, אבקת סוכר או ללא ציפוי כלל!      
העוגה כל כך עסיסית ונימוחה, ההנאה מובטחת! 

מתכון לעוגת אינגליש קייק קטנה או רינג בקוטר 16


100 גרם שוקולד חלב
75 גרם חמאה
120 גרם סוכר
3 ביצים
1/2 כפית משחת וניל
קורט מלח
4-5 טפטופי מי פריחת הדרים (לי יש מפריז באיכות מצוינת, הייתי חייבת להשוויץ)
200 גרם פרג טחון
40 גרם שקדים טחונים
20 גרם קמח


ממיסים במיקרו שוקולד חלב וחמאה.
מוסיפים את הסוכר, הביצים, הוניל, המלח ומי פריחת ההדרים ומערבבים.
מוסיפים את הפרג, השקדים והקמח ומערבבים.
יוצקים לתבנית ואופים בתנור שחומם מראש ל-160 מעלות, כ-35 דק' (מבחן הקיסם).
תתאפקו טוב טוב עד שהעוגה צוננת לגמרי (טמפ' חדר) ורק אז לחתוך.
ו...להתעלף.

FAUCHON

אחת המעדניות המפורסמות ביותר בפריז היא פושון. למילה מעדניה יש קונוטציה לא ממש טובה. הרי שרק לאחרונה אנחנו שומעים על מעדניות בוטיק חדשות שנפתחות בארץ (בעיקר בתל אביב) ומתחילים להשתמש שוב במילה שדי נעלמה מהלקסיקון. יש כמה מקומות מרכזיים שהם "מסט" בפריז ופושון היא בהחלט אחת מהם. למה, אתם שואלים? כי היא מדברת בשפה של כל אדם שנהנה מאוכל טוב. בין אם זה מאפים, לחמים, גבינות, נקניקים, עוגות ראווה, קינוחים אישיים, פטיפורים מלוחים, פואה גרה ואיברים שונים דחוסים בצנצנות ונחשבים למעדנים, פרלינים, חליטות תה, ריבות ועוד ועוד. 

חלון הראווה של פושון

מיקומה של פושון בכיכר מדלן המפורסמת ובעלת שני סניפים: בראשון (שצמוד לבית קפה מסעדה בשם "פריז-לונדון" שבהחלט אני ממליצה לכם לאכול שם צהריים באחד מימיי הביקור בעיר). תמצאו שלושה צדדים. הצד המלוח, הצד המתוק והצד של הלחמים והמאפים. לאן שלא תפנו יהיה לכם חשק להוציא מצלמה, לצלם עד  הפריט האחרון וכמובן לטעום מהכל. אותי כמובן תמצאו בעיקר באיזור המתוק, הלא הוא במרכז. מלפנים ויטרינה גדולה מלאה במבחר קינוחים אישיים צבעוניים ויפהפיים, הכוללים את מבחר האקלרים המפורסם של פושון בהדפסים וקישוטים שונים. מבט אחורה - מבחר לא גדול אך בהחלט מרשים של עוגות ראווה (בתמונה מעל) ואני עומדת שם ותוהה עד כמה העוגות הללו נועדו למשיכת תיירים ועד כמה באמת למכירה לתושבי העיר. 

כן, גם מקרונים יש בפושון 

מקרון משמש עם פסים.. היה טעים

במרחק כמה צעדים נמצא הסניף השני. שם אפשר למצוא מבחר פרלינים ומקרונים שהם המוצרים היחידים שלא סגורים בצנצנות או קופסאות. קופסאות של עוגיות וחליטות, צנצנות של ריבות וממרחים כמו קרמל מלוח וסוגי חרדל שונים, איברים שונים בוואקום כבר אמרתי?? (בעיקר כבד של תרנגולת/חזיר/אווז..) מכאן אפשר לחזור עם שלל מתנות לאלו שנשארו בארץ. 

ועכשיו כמה מלים לחובבי המרמלדות. במרחק כמה צעדים בכיכר (אנחנו בכיכר מדלן, זוכרים?) ישנה מעדנייה נוספת בשם HEDIARD. לא אוכל לתת המלצה פשוט כי אני מחובבי הפטיסרי יותר מאשר המעדניות ושם לא ממש מוצאים את הפטיסרי. אך עם הכניסה ויטרינה עם מבחר ע-נ-ק של מרמלדות מכל הסוגים ובכל הצבעים הנמכרים לפי משקל. קשה לראות את המבחר ולא לקנות וגם אני לא עמדתי בפיתוי וקניתי. הטעמים היו מיוחדים ומעניינים אך המרמלדות היו קשות וצמיגיות ממש קשות ללעיסה! אני לא נהניתי.

מרמלדות בHEDIARD - קשות ללעיסה

בסיבוב הבא שלכם בפריז, הרי תגיעו שוב לכיכר מדלן. המלצה שלי - תקנו כמה מקרונים או איזה באגט, טפסו במדרגות הכיכר, שבו בנחת וצפו בעיר המדהימה הזו.

בואו להיות חברים בדף שלי בפייסבוק!

http://www.facebook.com/pages/Iris-Patisserie-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%A1-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%A8%D7%99/198314336963330

כל מה שצריך לעשות הוא להיכנס לקישור, לעשות like ולקבל ישירות לפייסבוק את כל העדכונים.


שווה, נכון? 


נתראה שם.
איריס

פטיסרי החלומות

כשהזמנו מלון לפריז, היה לנו ברור שעל "תוספת ארוחת בוקר" אנחנו מוותרים מראש. לא בגלל שזה יקר, לא בגלל שלא טעים, אלא כי.. אנחנו בפריז! מאפי הבוקר שולטים וקורצים לך מכל זווית שתסתכל. וכמובן שהייתה לנו רשימת פטיסרי לא קצרה ולא רציתי לוותר אפילו על אחת. אז כך עשינו, דילגנו בקלילות על ארוחת הבוקר במלון (שהייתה כשרה, למתעניינים) הישר אל סטארבקס, מוקה בלאנק גדול (שזהו הגודל הקטן, כידוע לכל חובב סטארבקס באשר הוא) ויוצאים לדרך, אל המאפה היומי!


את אחד הבקרים פתחנו בפטיסרי אליו השתוקקתי להגיע. הולכים והולכים, רוב החנויות היו סגורות, התחיל לטפטף וכבר התחלנו לחשוב שאולי התבלבלנו? אולי זה סגור? עוברים תחת בניין בשיפוץ. ברזלים מימין, la patisserie des reves  משמאל. נפתחת הדלת, נכנסים. אי של בועות זכוכית הוא הדבר הראשון שרואים. ידעתי בדיוק מה אני הולכת לראות. יתכן שבגלל מזג האוויר האפור, או אולי האזור בשיפוץ, משהו הפריע. זה לא היה נראה כמו שחשבתי, כמו שראיתי בתמונות ודמיינתי את החוויה.. לא היה קסם באוויר. 

תמונה לא הכי , עמכם הסליחה. מיד יגיעו תמונות טובות יותר

התחלתי להסתובב במקום, לחפש את ה"סלב'ס" (ככה אני מרגישה ומתרגשת כשאני פוגשת בקינוח שראיתי רק בתמונות. הגיוני, לא?). או קיי, אז ראיתי את הפארי-ברסט, את טארט הלימון ועוד כמה ידוענים. מבט ימינה - מאפים. לא יותר מדי, לא מעט מדי. בדיוק הכמות המצויה בפטיסרי איכותי. ידענו שזה יהיה מאפה ולא קינוח. כל אחד בחר את שלו והמשכנו הלאה אל גן קטן עם כמה ספסלים. זהו, החוויה הסתיימה ללא כל חוויות. 

המאפה שלי. וגם היונה משמאל נהנתה מפירוריו 

המאפה שלו. נו, אז במי אתם הייתם בוחרים ?

המאפים היו טעימים. סליחה, מעולים. הבצק היה משובח, המילויים היו נפלאים. האם אשוב לפטיסרי החלומות? לא יודעת. אולי אם יבטיחו לי את אור הזרקורים שנתקלתי בו בכל אחד מהפטיסרי האחרים שביקרתי בהם. האם אני ממליצה לכם לקפוץ לביקור? רק אם יש לכם זמן. נראה לי שאני צריכה תיקון ודחוף. והוא יגיע, באחד הפוסטים הבאים..